ירושלים קצת אחרת

רוב הביקורים שלי בעיר הקודש היו תחת מסגרת חינוכית או משפחתית. לרוב היה מדובר במסלול מקובע שעובר בדורי דורות, מלא בסיפורי גבורה ואגדות. הטיולים הללו מנעו ממני להבין את ירושלים של היום. החלטתי לצאת לעיר העתיקה נטולת דעות קדומות ואגדות ומלאה בחיוכים וקבלה. יום טעימות מכל העולמות שיש לירושלים להציע. מצאתי עיר קסומה, מלאה בפתיחות וקבלה, רחוקה ממה שמטיפים לנו במדיה על רוע ושנאה. התאהבתי, אני מודה.

המסלול היה בסימן טעימות אם זה מבחינה קולינרית וחברתית. המטרה הייתה לרכוש טעימות שעושות טוב על הלב, לא ממלאות יותר מדי ומאפשרות להמשיך ליעד הבא בלי עיכובים מיותרים. לחוות את המגוון התרבותי שיש לירושלים להציע ולא להתרשם רק מרובע אחד. הקסם של ירושלים נוצר מתוך העושר התרבותי והייחודי שחי וקיים שם לכן, כדי לנסות להבין את ירושלים יש לטעום מכל מה שהיא מציעה.

את הבוקר התחלנו ברחוב יפו כשפנינו לכיוון העיר העתיקה. היעד, קפה קדוש ברחוב שלומציון המלכה 6. קפה קדוש נפתח ב1967 והפך למוסד ירושלמי ותיק, ואחד מבתי הקפה הפופולריים ביותר בעיר. בית הקפה קיבל את המעמד המגיע לו בשל הסחורה הטרייה, הטעמים המדויקים, המקצועיות, השירות נהדר, אווירה אירופאית חמימה ומזמינה ומחלקת הקונדיטוריה שאין שנייה לה. במידה ואתם מעוניינים לשבת במסעדה אני ממליצה להזמין שולחן מראש אחרת קחו בחשבון שתמיד יש רשימת המתנה. אנחנו בחרנו בספסלים מעבר לכביש שצפו על עוברי האורח ויושבי המסעדה. הזמנו בTA שני כריכים החצויים באמצע (כל אחד קיבל חצי) שהגיעו עם סלט חסה ושני קינוחים נהדרים.

נכנסנו לעיר העתיקה דרך השער החדש שהכניס אותנו ישירות לרובע הנוצרי. בעיר העתיקה היה לנו כיוון כללי אך נתנו לסמטאות לכוון ולהפתיע אותנו, ללכת לאיבוד ולגלות מקומות ואנשים. הגענו למוריסטאן, השוק הנוצרי. גם שם אפשרנו לחושים להוביל אותנו. בכל צעד התפעלנו ונפעמנו מקסם אחר שמשך את תשומת ליבנו אם זו הצבעוניות המתבטאת במגוון האנשים המתהלכים בשוק הצר ובסחורה המוצעת למכירה כשמנורת חנוכה עומדת בסמוך לפסלי ישו ושרשראות תפילה ותלילות תלויות לצד כפיות וכפתנים. הריחות המגיחים מכל פינה של קפה שחור, חנות תבלינים ומאפיות מסורתיות, ריחות חזקים החודרים לגוף דרך מערכת הנשימה. טעימות של עוגיות מסורתיות, כנאפה, קדאיף ומאפים שונים ומיוחדים.

הסמטאות הובילו אותנו לקשתות המשמשות כשער הכניסה לשוק אבטימוס, עומדות שם ברוב תפארתן כתזכורת להיסטוריה, הארכיטקטורה הייחודית ובעיקר לשנים שחלפו. דרך מעבר צר הגענו לרחבת כנסיית הקבר וערכנו ביקור קצר במבנה העצום והמעורר התפלאות. המבנה מעביר את התחושה אליה כיוונו, תחושה הנותנת לאדם להרגיש כל כך קטן וחסר כל אל מול עוצמת המבנה המרשים בעל התקרות הגבוהות, עיטורי הזהב והאווירה החשוכה. יוצאים מכנסיית הקבר והולכים לביקור בפטריארכיה האתיופית.

חוזרים לרחוב בית הבת ונכנסים לרובע המוסלמי. לכו לאיבוד בין הסמטאות ותהנו מהטעמים בשוק המוסלמי כשהיעד הוא האכסניה האוסטרית ברחוב ויה דולורוזה 37. מבנה האכסניה מרשים ביותר, ממליצה לעלות במדרגות ולטייל במסדרונות האכסניה. ממשיכים מעלה עם המדרגות עד שמגיעים לקומת הגג, שם מחכה לכם התצפית היפה ביותר שיש לירושלים להציע. כנסיות, מסגדים ובתי כנסת מתמזגים בהרמוניה מושלמת בין מבני האבן הצפופים המאפיינים את ירושלים העתיקה. ממליצה להגיע לתצפית בשעת שקיעה. הכניסה לגג כרוכה בתשלום של 5שקלים.

לאחר שנשמנו אוויר הרים צלול כיין בגג האכסניה חזרנו להמון בסמטאות העיר ופילסנו את הדרך עד שהגענו לכותל המערבי. לאחר סיבוב התרשמות מקשת האנשים השואבים כוחות ממקום זה עלינו במדרגות, הגענו לשוק ברובע היהודי כשהיעד הוא שער יפו. בשער יפו אפשר לעלות למגדל דוד לתצפית נוספת.

מלאים בקסמי העיר העתיקה הגענו לשוק מחנה יהודה לספוג קצת אווירת שוק אוכל השונה מהשווקים בהם טיילנו בעיר העתיקה שהיו מלאים במזכרות המיועדות לתיירים. שוק אוכל המלא בצעקות רוכלים, תושבי ירושלים העורכים קניות לבית, שקיות מלאות בפירות וירקות טריים, ריחות, מאפים, צבעים ואווירת בית שתמיד מחממת את הלב ומעלה חיוך על הפנים. גם פה החלטנו להמשיך עם עקרון הטעימות ולחוות כמה שיותר.

מאפיית חבה ברחוב אגריפס 125. קנינו שני מאפים מעולים, האחד ממולא בפטריות והשני בחומוס. את המאפייה פתחו האחים למשפחת חבה בשנת 1967. תוכלו לראות את חסן בשעת פעולה, מעבד את הבצק הטרי, מצמיד אותו לדפנות הטאבון ולאחר כמה שניות תקבלו פיתה עשתנור חמה וטעימה.

עוזי אלי, מלך האתרוגים רחוב האגוז. במקום זה תקבלו מגוון משקאות בריאות, משחות, תרסיסים, טיפולים קוסמטיים ושיקויים נוספים שאת כולם רוקחים מחומרים טבעיים. במידה ואתם באים למקום עם חשק לקינוח תוכלו להתפנק ולקחת יוגורט עם תוספות. הזמנו טעימות של כל המיצים הקיימים אצלם. האהובים עלי היו הפסיפלורה ופירות היער.

ג'חנונבר רחוב הילל 28. במקום זה מלבד האוכל הטעים תהנו מאווירה מרימה שתדביק אתכם בצחוק וחיוכים. הזמנו מגש מלאווח המוגש כמו פיצה ומעליו מלא תוספות.

באשר מעדניית גבינות עם מגוון עצום וטעים. תעשו שם עצירה במידה ואתם מעוניינים בטעימות מכל העולם. קחו בחשבון שהמקום יחסית יקר.

מאפיית דובשנית ברחוב מחנה יהודה 22. רכשנו מאפה קאדה חם ממולא בגבינה מלוחה.

חצ'אפוריה ברחוב השקמה 5. הזמנו חצ'אפורי קטן ו4 יחידות של פחלאולי. הכל אצלם טעים, תתענגו על כל ביס.

מוסלין ברחוב הערמונים 2. לקינוח בחרנו בגלידת מוסלין שידועה בטעמים המיוחדים שלה אם זה אשכולית עם בזיליקום, קינמון, מסאלה, טעמים מיוחדים מיפן ועוד טעמים מפתיעים לצד הטעמים המוכרים שגם הם יפתיעו אתכם בטעם מדויק ומענג.

תכניסו את סיור הטעימות בשוק לשעות הערב המאוחרות ותראו איך בין רגע השוק הופך למתחם ברים ופאבים כשמוזיקה בוקעת מכל כיוון. האווירה נינוחה ומזמינה, כזו שמקבלת את כולם ולא בוחנת יותר מידי. תישארו לכוס יין ונשנושים.

את הלילה סיימתי במקום בו הקסם של ירושלים מתקיים, המפעל. בית לאמני ירושלים הממוקם במבנה נטוש ויפיפה בין מלונות חדשים ומנצנצים בלב העיר. המקום מלא באומנות מודרנית, מקורית ומקומית ויחד עם זאת שומר על צביון המקום שמתבטא בתקרה הגבוהה, מבנה קשתי, חלונות הגבוהים, מזרקה במרכז החלל וגן המקיף את המבנה. זהו מגרש משחקים ענק המקבל בזרועות פתוחות כל מי שסקרן ומעוניין לראות קצת מעבר לשגרה היומיומית. הקבלה ששררה שם קסמה לי. ישבו במקום היפסטרים מהשורה הראשונה לצד חרדים מהודרי מגבעת, כיפות סרוגות בחולצות סוף מסלול לצד סטודנטים שגרים ממש בהמשך הרחוב ובני 50+ שהרגישו בבית סביב רוח הנעורים. תמהיל זה יצר הרמוניה מופלאה, כזו שרוצים להיות חלק ממנה.

התמזל מזלי והגענו לשם בערב בו המפעל אירח להקה מקומית ובועטת המאופיינת בסגנון רוק פסיכודלי. הרחבה הייתה מלאה בקשת האנשים שנהנו ממוזיקה נהדרת, קפצו ורקדו כאחד למקצב המוזיקה שברקע. לאחר ההופעה התיישבנו בחוץ והחיוך השתלט עלי. יש שם הרגשה של יחד שקשה להתעלם ממנה, כזו שממלאת אותך ומביאה לאמונה שיש המון טוב במדינה הקטנה שלנו ובירושלים בפרט.