אריזונה ויוטה – מסע בפארקים לאומיים

05/05/19 Grand Canyon

10:00 עם פרפרים בבטן וחיוך רחב יצאנו מסניף Hertz הממוקם בשדה התעופה של Las Vegas. משתחררים מסופ"ש חומרי בבירת הקזינו הבלתי מעורערת ומפנים מקום לאוויר הרים צלול, מרחבי מדבר אינסופיים וריח הטבע שיעטוף אותנו. הרגל על הגז, הקילומטרים רצים, הרמזורים ועמודי החשמל נעלמים, גוונים אינסופיים של אדמה נגלים בפנינו, מתמזגים בהרמוניה עם תכלת השמיים ובהמשך הדרך עם ירוק העד שבמעלה הקניון.

לאחר כ280 ק"מ ו5 שעות המלוות בעצירות, שיחות, שתיקות ושירה הגענו ליעד הראשון, Grand Canyon National Park. נכנסנו לשמורה, מתלהבים ומצלמים כל אייל הניכר בדרכנו ויחד עם זאת ממהרים להסדיר את ענייני הלינה, להגיע לתצפית ולתפוס שורה ראשונה במופע השקיעה. 

הכניסה לשמורה בעלות של 35$ לרכב, תקף לשבוע ולמגוון פארקים לאומיים. הזמנו מראש חדר בYavapai Lodge הנמצא במרכז השמורה. החדרים מאובזרים בכל שצריך כדי להעביר את הלילה. הכי חשוב, יש מכונת קרח למילוי צידניות. חדר עם שתי מיטות זוגיות עלה לנו 222$ ללילה.

בשמורה שלושה קווי אוטובוס חשובים – להסבר נרחב על המסלולים ושעות הפעילות לחצו כאן,

קו כחול – מסלול במרכז השמורה ומגיע לנקודות ההתחלה של הקו האדום והקו הכתום   |    קו אדום – מסלול תצפיות מערבי   |   קו כתום – מסלול תצפיות מזרחי

הגענו לתחילת המסלול המערבי נפעמים מכל פיסת טבע הנגלית בפנינו. עלינו על האוטובוס האדום ולאחר כ15 דקות ירדנו בתצפית Hopi Point בדיוק עם תחילת השקיעה. נהנים מהליכה לאורך הצוק שלמרגלותיו קניון רחב ידיים המצדיק את שמו. הרוח הקרה מכה בעוצמה והשמש נפרדת לשלום.

חזרנו לחדר כשבחוץ חושך מוחלט. השמורה דואגת לטבע ולבעלי החיים בראש ובראשונה לכן אין קליטת WIFI ותאורה באזור התצפיות ובאזורים המרוחקים ממרכז השמורה.

06/05/19 Lower Antelope Canyon and HorseShoe Bend

05:00 לפנות בוקר חשוך וקריר כי אעשה הכל בשביל לצפות בזריחה. מתעטפת בשכבות ויוצאת לברך את קרני השמש הראשונות. המסלול המזרחי בניגוד למערבי מלא בחניונים גדולים כך שאם ברשותכם רכב אפשר לוותר על האוטובוס הכתום. באפשרותכם להמשיך עם הכביש עד ליציאה המזרחית מהשמורה.

נקודת תצפית ראשונה ליום זה הייתה Mather Point כשבחוץ מעט חשוך וריק מאדם. הנאה צרופה מהשקט והמרחבים, מנותקת מהנייד והמצלמה, נושמת ומודה. מאוחר יותר, כשהתחילה המולת האנשים, שמחתי על ההזדמנות לחוות את המרחבים כשהיו רק שלי בשקט הממלא וגם ברשרוש הרקע של הזולת.

הולכים, עוצרים, נושמים, מחייכים, מתבוננים. כך המשכנו מנקודת תצפית אחת לשנייה לאורך הדרך על המסלול המזרחי לכיוון יציאה מהשמורה. תצפית אחרונה בה ביקרנו הייתה Desert View Watchtower שם הרגשנו שאנחנו מתחילים למצות את האזור ומוכנים להמשיך הלאה.

לאחר כ3 שעות נסיעה הגענו למלון Best Western View of Lake Powell Hotel שנמצא בעיר Page. המלון מפנק ובעל נוף יפיפה לאגם פאוול (Lake Powell). לאחר מנוחה קצרה בחדר בית המלון יצאנו להרפתקה הבאה, Dixie Ellis’ Lower Antelope Canyon Tours.

לא ידענו באיזו שעה נגיע לPage לכן לא הזמנו מקום מראש, יש שתי חברות המוציאות סיורים לקניון התחתון. בתקופות מתוירות ועמוסות אני כן ממליצה להזמין סיור מראש. מחיר כרטיס לאדם 50$. הסיור ארך כשעה פלוס, המדריך היה מאוד כריזמטי, אינפורמטיבי ונתן טיפים מעולים לצילום. ההליכה בקניון הייתה בפה פעור אל מול קשתות סלע ספירליות, קירות קניון בגווני אדום מרהיבים וקרני שמש המגיחות מידי פעם מבעד לנקיקים. ממעמקי הקניון עלינו בסולם מדרגות, הולכים על פני האדמה ועדיין נפעמים מהיופי שחווינו.

לקראת סוף היום נסענו ל Horseshoe Bend לצפות בשקיעה שהפעם הייתה מאופיינת בעננות שהסתירה את צבעי השמש אך הפגינה גוונים עוצמתיים של רדת היום. המקום מתויר עד מאוד אך עדיין אפשר למצוא פינה נחמדה ולצפות בנקודה המפורסמת ביותר של נהר הקולורדו.

07/05/19 Bryce Canyon National Park

לאחר חוויות אין סוף מיום האתמול מחייכים אל הבוקר החדש וסקרנים לגלות מה הוא יביא איתו. עם כל הכבוד לרשימות שאני מכינה לפני כל מסע אני אף פעם לא יודעת מה יקרה. נהנית מהביטחון שהרשימות נותנות לי ומהמחשבה כי אני מודעת לכל האופציות הנתונות בפני ויחד עם זאת בזרועות פתוחות לכל שינוי שיגיע ובמודעות מלאה שאני בעצם לא יודעת כלום. כל פעם אני מופתעת מחדש משינויי מסלול והפתעות ספונטניות המונגשות אלי בצורת בני אדם, מזג אוויר או חשק חדש שנולד תוך כדי תנועה במרחבים.

בשילוב רצון שהתעורר אצל כולנו למנוחה מנסיעות ומזג אוויר גשום שצפו התחזיות החלטנו לבטל את הלינה המתוכננת במואב ולהעביר שני לילות בSpringdale. סוגרים תיקים ויוצאים באנרגיות של חציית מדינה מאריזונה ליוטה.

עצירה קצרה בתצפית Lake Powell  עם סיבוב במרכז המבקרים ונפרדים מPage.

נוסעים להנאתנו כשפתאום, ללא שום הודעה מראש והכנה מקדימה, בכניסה לDixie National Forest, עמודי סלע ענקיים מקבלים את פנינו. עוצרים בצידי הדרך כדי לעכל את שרואות עינינו. הולכים מעט סביב, מטפסים בדרך לא דרך וסופגים מראות חדשים. עננות כבדה התקדמה לעברנו וטיפות קטנות וקרירות החלו לרדת ולהזכיר לנו שהדרך לפנינו עוד ארוכה.

ממשיכים בנסיעה במעלה ההר, עוברים תחת קשתות סלע המעלות חיוך על הפנים וככל שמתקדמים כך העננות מתגברת. נכנסים בשערי Bryce Canyon National Park ועם כניסתנו מתחיל לרדת גשם. כניסה זריזה למרכז המבקרים, רכישת פונצ'ו ניילון להגנה מהקור ושמירה על ביגוד יבש והחלטה כי קצת גשם לא יעצור אותנו אלא ייתן נופך חדש ומעניין לטיול.

לבושים במיטב מחלצותינו בהתאם לקור שחדר בשר ועצמות, נעזרים במפת השמורה שקיבלנו בכניסה, נוסעים לתצפית הראשונה. Bryce Point (גובה 2550 מ'), עוצרים את הרכב בחניון ומולנו עצים וגשם, עדיין לא מבינים לאן הגענו. יוצאים מהרכב כשאנחנו היחידים באזור. הולכים בשולי השביל הסלול כדי לקבל מחסה מהעצים ומגיעים לנקודת התצפית. כבר לא חושבים על מחסה, לא על טיפות הגשם ולא על הקור שלקח איתו את התחושה בכפות הידיים. מוציאים קולות התפעלות כלא מאמינים למראה עינינו, חיוך רחב מעטר את הפנים וצוחקים כדרך התמודדות אל מול עוצמות הטבע הבלתי מתנצל. מסרבים לעזוב את המקום, סורקים ונוצרים בעיננו כל שביל, עץ, חלקת שלג ועמוד סלע. הטיפות הוחלפו בפתיתי שלג שהעלו את החוויה כמה רמות מעלה. הכל נגע בנו, מראות סלעי הענק, הקור הנקי שהשתלט על כל פיסת עור חשופה, רחש פתיתי השלג הנוגעים באדמה, ריח אדמה רטובה של חורף והטעם המתוק של הניתוק המוחלט והזכות להתחבר לטבע עם חמשת החושים. משם המשכנו לתצפית Paria Point (גובה 2500 מ') וקינחנו ב Inspiration Point (גובה 2200 מ').

בשל מזג האוויר החורפי שכנראה השאיר אנשים במרכז המבקרים התענגנו על ההרגשה שכל התצפית שלנו. מאוחר יותר השמש יצאה במלוא תפארתה ויחד איתה הגיעו אוטובוסים הומי אדם. ניצלנו את השמש לארוחת צידנית, הארוחה האהובה עלי! מאפשרת לעצור בכל נקודה לארוחה קלילה, טעימה, מספקת ולא מכבידה. ארוחות הצידנית כוללות לחמים טובים, ירקות טריים, גבינות קשות, ממרחים מיוחדים ופירות מתוקים. בכל יום נכנסים לסופר אחר ומחדשים את המלאי במטעמים שונים ומגוונים.

יוצאים מהפארק כשלפנינו 120 ק"מ נסיעה. הדרך עוברת בין כפרים נידחים, חנויות קריסטלים מוארות וחנויות השייכות לשבטים האינדיאנים באזור המלאות בעבודות יד, אומנות ותרבות. הנסיעה הייתה איטית בשל העננות המתגברת, טיפות הגשם היו גדולות וכבדות, הנראות הייתה כמעט ולא קיימת והפיתולים הפכו לחדים ככל שהתקדמנו.

לאחר כשלוש שעות נסיעה הגענו לכניסה המזרחית של Zion National Park . עם כניסתנו הגשם נחלש ולנגד עינינו עולם חדש נפלא. מרגישה כאילו נכנסתי לסט של הסרט אוואטר. בכל פיסת טבע רואה את ההשראה שנלקחה לעולם העיצוב אם זה בקירות האבן בעלות טקסטורות שונות, מפלים היוצרים צורות ייחודיות וחושפים גווני אדמה אינסופיים וגזעי העצים המושרשים היטב באדמה בעלי כוחות על ונוכחות מרשימה. שוב, בזכות מזג האוויר היינו מהבודדים על הכביש מה שאפשר לנו נסיעה איטית להתבוננות בטבע ולהתפעל מהעוצמות והאנרגיות המקיפות אותנו. יש משהו מיוחד בחוויה חורפית, הגשם מנקה הכל, מחדד צבעים ויוצר אווירה קסומה, מעט אגדית.

בשעה 20:00 הגענו לLa Quinta Inn & Suites by Wyndham at Zion Park/Springdale שם נעביר את שני הלילות הקרובים. מחיר לחדר עם שתי מיטות זוגיות 210$ ללילה + ארוחת בוקר. השהייה במקום הייתה לי מאוד מדויקת. האווירה הכללית נעימה, החדרים לא סגורים במבנה אלא בחוץ אל מול ההרים רבי העוצמה והסופר במרחק הליכה.

08/05/19 Zion National Park

07:00 בוקר של קרני שמש מחממות בשילוב אוויר הרים קריר. נועלת את נעלי הספורט ויוצאת לריצת בוקר להסתנכרנות עם המיקום החדש.

ברוכים הבאים לאחד הפארקים המתוירים ביותר בארה"ב. הפארק מלא בגוון רחב של מסלולים מקלילים המאופיינים בספסלים, שבילים סלולים, נקודות עצירה לרכישת מזון מהיר ושכיבת על הדשא אל מול קרני השמש ועד לקשים ביותר המאופיינים בטיפוסים לצד חבל בטיחות, פסגות שלוקחות מאיתנו את כל המילים ונופים המאתגרים את הדמיון.

עלינו על אוטובוס השמורה וממנו ירדנו במספר נקודות מהן יצאנו לטיולים. השבילים היו עמוסים במטיילים. זרימת מי הנחל והמפלים הפגינו נוכחות מרשימה בשל הגשמים של אתמול. סיימנו את הסיבוב הרגלי לאחר כ3 שעות. עלינו על הרכב ויצאנו לטיול בהרים, לצפות בהם כשהראות טובה יותר מאתמול והפעם השמש מקשטת את הנוף. זו חוויה שונה. עוצרים בנקודות שונות בהן השוליים מאפשרים זאת לתצפית אל עבר הנוף המפעים מכוחותיו האינסופיים.

בנקודה גבוהה ומוצלת עצרנו לארוחת צידנית, מביטים מסביב, מודים על הנוכחות וההתמסרות שלנו לטיול הזה שחיזק את החיבור שלנו לטבע וכך גם לעצמנו. השקט שהקיף אותנו ללא הסחות דעת של היומיום ועזר לנו לנקות כל מחשבה. הסנכרון עם עוצמות הטבע ובינתו העמוקה חידדה לנו כמה אנחנו קטנים בעולם ויחד עם זאת כמה כוח יש בידינו לעשייה ושינוי. התמסרות והודיה לנשימה, לחיוך, לספונטניות, לקיים, לעצמנו ולאהבה.